אחת הפציעות החמורות אשר גולשי סקי חשופים אליהן היא קרע ברצועה הצולבת הקדמית בברך. בדרך כלל הקרע יגרם כאשר מתבצעת מעידה חמורה על המגלש (תוך הגלישה או תוך התנגשות בגולש אחר), ללא השתחררות של מגף הסקי ברגע הרצוי, והדבר יוביל לתנועת פיתול בברך. תוך זמן קצר תופיע בדרך כלל נפיחות של הברך, עם כאב וקושי ביכולת נשיאת משקל על הרגל. פעמים רבות הנפגע יעבור תוך שעות בודדות בדיקת MRI של הברך באתר רפואי סמוך לאתר הגלישה או באתר הסקי עצמו ממש. מכיוון שהרצועה הצולבת הקדמית היא בין הגורמים החשובים המאפשרים תנועה חלקה ויציבה של הברך, בעיקר בפעילות ספורט הכוללת שינויי כיוון חדים, פעמים רבות מוצע ניתוח לשחזור הרצועה בעקבות אבחון הקרע.
האם כדאי לבצע ניתוח?
ואולם, חשוב לזכור כי במרבית המקרים לא מומלץ יהיה לעבור ניתוח לשחזור הרצועה הצולבת תוך הימים הראשונים לאחר הפציעה, וכן כדאי לזכור כי בחלק מהמקרים של קרע הרצועה הצולבת בסקי לא יהיה מומלץ לעבור ניתוח כלל גם בהמשך. יוצא מכך שהטיפול הנכון במרבית המקרים של קרע הרצועה הצולבת בסקי בימים הראשונים שלאחר החבלה יהיה חבישה, שיקום ופיזיותרפיה במהלך שבועיים- שלושה, ורק לאחר מכן יש לשקול האם רצוי לבצע ניתוח. ההחלטה על ביצוע הניתוח היא מורכבת ונובעת ממשתנים רבים אשר לא נפרט כאן.
מחקר פציעות רצועה צולבת קדמית בגולשי סקי
לפני שנים אחדות נערך מחקר בנושא זה אשר הדגים כי יש מקרים שבהם ניתן לטפל בפציעה כזאת אף ללא ניתוח, תוך השגת תוצאות מצוינות וחזרה לתפקוד מלא בחלק מהמקרים.
המחקר פורסם בשנת 2013 בכתב-העת היוקרתי:
KSSTA (Knee Surgery Sports Traumatology and Arthroscopy)
Hetsroni Iftach, et al. Nonoperative treatment for anterior cruciate ligament injury in recreational alpine skiers. Knee Surg Sports Traumatol Arthrosc 21(8):1910-1914, 2013
פירוט ממצאי המחקר:
במחקר זה בחנו את תוצאות הטיפול הלא-ניתוחי שקיבלו גולשי סקי חובבנים שנפצעו בין השנים 2003 ל- 2008 וטופלו במרפאה ייעודית לפציעות ספורט לאחר קרע מלא של הרצועה הצולבת הקדמית. בעשרים ותשעה הגולשים אשר עברו קרע של הרצועה הצולבת במהלך פעילות הסקי לא בוצע ניתוח לשחזור הרצועה הצולבת. פצועים אלה הגיעו למעקב תקופתי אשר כלל בדיקה קלינית פשוטה במרפאה אורתופדית על ידי מומחה לפציעות ספורט וכירורגיה ארתרוסקופית אשר התרשם ממידת היציבות של הרצועה הצולבת הקדמית. תוך תקופת המעקב הסתבר, כי אף שבימים הראשונים שלאחר הפגיעה עצמה היה ממצא של חוסר יציבות של הרצועה הצולבת בעקבות הקרע, בתוך תקופה של חודש וחצי עד שלושה חודשים מרגע הפציעה הושגה יציבות טובה של הרצועה הצולבת הקדמית בשבעה-עשר מהנפגעים ללא ניתוח. לאחר יותר משנתיים מהפציעה ניתן היה לחזור על הבדיקה ולאתר אחד-עשר מתוך השבעה-עשר מטופלים. התוצאות היו מפתיעות: לאחר תקופה של שנתיים וחצי עד חמש וחצי שנים מהפציעה נמצאה חזרה לפעילות גופנית בדרגה דומה לזו שהייתה לפני הפציעה והסתבר כי יציבות הרצועה הצולבת הקדמית הייתה מצוינת והעידה על תהליך ריפוי ביולוגי של הרצועה, אשר הוא תהליך נדיר בדרך כלל בסוג פציעות אלה של קרע רצועה צולבת קדמית. טווח הגילאים של המטופלים היה כ- 30 שנים ועד כ- 50 שנים, אשר זהו טווח הגילאים האופייני למרבית גולשי הסקי החובבנים.
מסקנת המחקר
המסקנה של המחקר בעקבות ממצאים אלה הייתה כי כאשר מאובחן קרע חריף של הרצועה הצולבת הקדמית בגולשי סקי חובבנים, רצוי לבצע מעקב רפואי במרפאה לפציעות ספורט במשך תקופה של כחודש וחצי לאחר הפציעה. אם במהלך המעקב הזה מורגשת יציבות טובה של הרצועה הצולבת הקדמית לאחר כחודש וחצי עד שלושה חודשים מהפציעה, ניתן להניח שיציבות זו תישמר לאורך זמן ועל כן יש לשקול להימנע מניתוח. אמנם, אם מסתבר במעקב כי לא הושגה יציבות של הרצועה הצולבת הקדמית, יש לשקול האם רצוי לבצע ניתוח, וזאת בהתאם לקריטריונים של גיל, דרגת פעילות רצויה וסוג פעילות רצוי, ועוד.
חשוב לשים לב: המחקר הזה ייחודי לפציעות רצועה צולבת קדמית בפעילות סקי בלבד. לא ניתן לומר כי הממצאים אשר תוארו כאן בגולשי סקי יהיו זהים במקרים של קרע רצועה צולבת קדמית בפעילות ספורט אחרת כגון כדורגל, כדורסל, התעמלות, אתלטיקה וכדומה, כיוון שיתכן שהאנרגיה הגורמת לקרע הרצועה היא שונה בין הענפים השונים, ובהתאם לכך יתכן כי סיכויי ההחלמה של הרצועה הינם שונים בין מקרה למקרה בין ענפי הספורט השונים.