מפרק הכתף הוא בעל טווח התנועה ודרגות החופש הרב ביותר בגוף אך היתרון הזה גם מגביר את הסיכון לפציעת כתף ובפרט – לפריקת המפרק. פריקת כתף יכולה להיות חלקית או מלאה.
בפריקה חלקית (סובלוקסציה) הכתף חוזרת למקומה מיד לאחר הפריקה ובפריקה מלאה הכתף אינה חוזרת למקום ויש לבצע פעולה (רדוקציה) על מנת להחזיר את הכתף למקומה.
3 תסמינים של פריקת כתף
- עיוות צורה בכתף
- כאב
- במקרים נדירים, תיתכן הפרעת תחושה בזרוע
בחלק גדול מן המקרים הפריקה מלווה בפגיעה במייצבים של הכתף (רצועות וטבעת הסחוס, לברום, הנמצאת בהיקף המפרק).
פריקת כתף בספורטאים היא מעל 90% מהמקרים פריקה קדמית ורק במיעוט המקרים תיתכן פריקה אחורית.
אבחון של פריקת כתף
פרט לעיוות צורה וכאב ותחושה שהכתף יצאה ממקומה ניתן לאבחן את הפריקה בצילומי רנטגן סטנדרטיים.
טיפול בפריקת כתף
ברוב המקרים, הטיפול הראשוני יכלול שחזור של מנח הכתף התקין (רדוקציה) באחת ממספר טכניקות על ידי צוות רפואי. במיעוט המקרים, יהיה צורך בפעולה ניתוחית.
כמו כן, יש לזכור כי מכיוון שבחלק גדול מן המקרים בספורטאים צעירים הפריקה מלווה בקרעים ברצועות, יהיה לעיתים צורך בביצוע ניתוח לתיקון הקרעים על מנת למנוע פריקות חוזרות של הכתף.
שיקום לאחר פריקת כתף
לאחר הטיפול, הרופא עשוי לייצב את הכתף באמצעות מתלה או מכשיר אחר למשך מספר שבועות. המטופל יזדקק למנוחה מפעילות ספורטיבית למשך מספר שבועות.
במקרה של התערבות ניתוחית לתיקון הקרעים בכתף יהיה צורך בהגבלת פעילות ספורטיבית למשך מספר חודשים.
בכל תהליך השיקום יהיה מעורב פיזיותרפיסט על מנת להשיב לכתף את טווחי התנועה ואת הכוח לשרירים המייצבים.