פרופ' יפתח חצרוני – פציעות ספורט וכירורגיה ארתרוסקופית של מפרק ירך, ברך וקרסול

קרע בגיד ובשריר: מהם, כיצד לטפל ומתי מומלץ לנתח

תוכן המאמר

קרע בגיד

מהו קרע בשריר?

קרעים בשרירים  הם פציעה נפוצה מאוד בעוסקים בספורט. מקומות נפוצים לקרע בשריר כוללים את שריר השוק האחורי (אופייני לשחקני טניס, מתעמלים, ואחרים), שריר הארבע ראשי בירך (אופייני לכדורגלנים), ועוד. הקרע לעיתים נובע ממתיחה חזקה באזור שבו יש חולשה יחסית בשריר ולעיתים הוא נובע מחבלה ישירה כמו בהתנגשות בין שחקנים בעת משחק כדורגל. במרבית המקרים קרע בשריר אינו מצריך פעולה כירורגית אלא מעקב של מספר ימים עד מספר שבועות תוך תהליך החלמה הדרגתי. במקרים נדירים מאוד תיתכן היווצרות של הסתיידות באזור של קרע שריר והדבר אופייני כאשר הייתה המטומה (שטף-דם) ניכרת באזור הקרע אשר הובילה ליצירת ההסתיידות. גם כאשר נוצרת הסתיידות כזו (באנגלית = Myositis Ossificans), היא על פי רוב מטופל ללא ניתוח, והכאב שנוצר נוטה לחלוף תוך מספר שבועות. רק במקרים נדירים מאוד יהיה צורך לבצע הוצאה כירורגית של הסתיידות בתוך שריר.

מהו קרע בגיד?

קרעים בגידים, בשונה מקרע של שריר, כן יצריך לעיתים התערבות ניתוחית. זאת בעיקר כאשר הקרע הוא מלא, ובעקבות הקרע לא ניתן להפעיל את מנוף הכוח הרצוי כדי להניע את הגפה אליה היה מחובר הגיד. נביא כאן מספר דוגמאות של קרעים בגידים אשר במקרים רבים נדרש ניתוח ותיקון-תפירה של הגיד למקום ממנו הוא נקרע (או נתלש):

גיד ארבע-ראשי נקרע מהחיבור לקוטב העליון של עצם הפיקה בברך

פציעת ספורט זו מחייבת ניתוח. פציעה זו מתרחשת על פי רוב בגברים בעשור חמישי ואילך ונובעת מיצירת מתח קיצוני על הגיד בעת מעידה מסולם או מדרגה או פעילות דומה. הקרע יתבטא למעשה ב”קריסה” של הברך והנפגע לא יוכל להמשיך להתהלך בבטחה, אלא רק בצליעה. במקרה זה למעשה נפגע המנגנון המיישר את הברך אשר עובר דרך עצם הפיקה בקדמת הברך. על כן, יש צורך בהתערבות ניתוחית שמטרתה לחבר את הגיד שנתלש בחזרה של עצם הפיקה. את הניתוח רצוי לבצע תוך כשבועיים עד שלושה שבועות לכל היותר ממועד הפציעה מכיוון שלאחר זמן ארוך מזה, נוצרת הצטלקות באזור החבלה ולכן הניתוח לתיקון הקרע הופך מורכב יותר.

גיד הפיקה נקרע מהחיבור לקוטב התחתון של הצם הפיקה או מהחיבור לעצם השוק

פציעה זו מחייבת ניתוח. יש להבחין בין שתי קבוצות גיל בהקשר זה: קבוצת הגיל בילדים בגיל העשרה המוקדם אשר נמצאים עדיין בצמיחה. במהלך פעולה קיצונית, בספורט למשל, נוצר כוח רב אשר גורם לגיד הפיקה להיתלש עם חתיכה של עצם במאחז של הגיד לעצם השוק. התלישה הזו היא למעשה שבר בעצם דרך אזור חלש בו נמצא סחוס צמיחה. הטיפול המתחייב הוא ניתוח אשר במהלכו מחברים את הגיד התלוש עם העצם אל אזור המאחז בעצם השוק. קבוצת הגיל השנייה היא אנשים מבוגרים יותר אשר עוברים טראומה קשה מאוד, למשל תאונת דרכים עם חבלת ברך קשה, תאונת אופנוע וכדומה, ובמהלך הפציעה נגרם קרע מאסיבי של הגיד. גיד הפיקה במקרה כזה לעיתים קרובות מרוטש לחלוטין ולא תמיד ניתן לתקנו ישירות  בחזרה אל אזור המאחד ממנו נתלש. במידה ולא ניתן לבצע תיקון של הגיד למקומו, יהיה צורך לבצע בניתוח שחזור של הגיד על ידי שימוש בשתל גיד אחר מאזור הברך (למשל שימוש בגיד מיתר לצורך ביצוע השחזור). את הניתוח רצוי לבצע תוך כשבועיים עד שלושה שבועות לכל היותר ממועד הפציעה מכיוון שלאחר זמן ארוך מזה, נוצרת הצטלקות באזור החבלה ולכן הניתוח לתיקון הקרע הופך מורכב יותר.

קרע תלישה של גידי המיתר האחוריים (המסטרינגס) מהחיבור לעצם האגן

כאן מדובר בפציעה אשר במהלכה יש יישור קיצוני של הברך וכפף קיצוני של מפרק הירך תוך הפעלת התכווצות של שרירי המיתר (= כוח אקסצנטרי). הדבר אופייני לעוסקים בסקי-מים אך יכול להופיע גם בענפי ספורט אחרים ואף בתאונות שונות. לעיתים התלישה מופיעה על רקע של תהליך דלקתי כרוני במאחז של גידי המיתר לעצם האגן. קרע תלישה מלא של גידי המיתר בירך האחורי יוצר שטף דם (המטומה) נרחב וכאב עז בירך. יש להבחין כאן בשתי אפשרויות של קרע תלישה: אפשרות אחת היא תלישה של גידי המיתר עם חתיכת עצם המתרחשת דרך סחוס צמיחה בעצם האגן בנערים בגיל העשרה בדרך כלל (זהו למעשה שבר דרך סחוס צמיחה), ואפשרות שניה היא תלישה “נקיה” של הגידים מאזור המאחז בעצם האגן. כאשר התלישה היא מלאה, וכאשר מדובר באנשים צעירים יחסית, ובוודאי בספורטאים, ההמלצה כיום היא לעבור ניתוח לתיקון ישיר של הקרע אשר במהלכו מחברים את הגידים אשר נתלשו אל עצם האגן בחזרה. אמנם ללא התערבות ניתוחית ניתן להגיע להחלמה סבירה ותפקוד סביר בפעולות היומיות בחלק מהמקרים, אבל הסיבה לעדיפות לביצוע הניתוח היא על מנת לשחזר את כוח השרירים האחוריים של הירך בצורה מיטבית באנשים צעירים ובספורטאים, וכן כדי להפחית את הסיכון לתהליך הצטלקות סביב העצב הסכיאטי העובר בסמיכות לגידים ואשר עלולה להוביל לתסמינים כרוניים של נימול ואי-נוחות לאורך הירך והשוק. את הניתוח רצוי לבצע תוך כשבועיים עד שלושה שבועות לכל היותר ממועד הפציעה מכיוון שלאחר זמן ארוך מזה, נוצרת הצטלקות באזור החבלה ולכן הניתוח לתיקון הקרע הופך מורכב יותר. ואולם, במקרים נדירים תוארו תיקונים שבוצעו לאחר חלוף חודש ויותר מהפציעה, אך מצב זה אינו מומלץ כי התוצאות של הניתוח עלולות להיות פחות טובות מבחינת היכולת לשחזר את הכוח של השרירים ולהימנע מפגיעה בעצבים סמוכים.