תסמונת מדור כרונית: גורמים, אבחון וטיפול

תסמונת מדור כרונית של השוקיים במאמץ היא מצב בו תוך כדי מאמץ (ריצה בדרך כלל או הליכה מאוד מאומצת) מופיע כאב
בשוקיים בעוצמה גבוהה אשר מוביל לצורך להפסקת המאמץ, מעבר להליכה או ממש עצירה. הכאב מופיע בצד הקדמי והחיצוני של השוקיים, לעיתים בשוק אחת ולעיתים בשתיהן. באופן טיפוסי הכאב מופיע לאחר מרחק ספציפי של ריצה ובכל פעם שהמתאמן שב לרוץ הכאב מופיע באותה נקודת זמן או באותה נקודת מאמץ. עם הפסקת המאמץ יש הקלה מהירה יחסית בכאב תוך מספר דקות.

מה גורם לתסמונת מדור כרונית של השוקיים במאמץ?

הסיבה לפציעת ספורט זו אינה לחלוטין ברורה אך הסברה היא כי איסכמיה יחסית (הגעת כמות דם מועטה מהרצוי וכתוצאה מכך חסר יחסי בחמצן) של השרירים באזורים אלה של השוקיים היא הסיבה להופעת הכאב. מקור האיסכמיה אינו חסימה בתוך כלי הדם (בשונה מאיסכמיה במקומות אחרים בגוף כגון הלב, המעיים, הראות) אלא היא נובעת מלחץ חיצוני לכלי הדם ויתכן הופעת בצקת מסוימת ברקמות העוטפות את שרירי השוק. מכיוון שהשרירים עטופים ברקמת חיבור קשיחה יחסית (פציה, Fascia), הלחץ הולך ומתגבר עם התקדמות המאמץ.

אופייני מאוד כי הסובלים מתסמונת זו הם גברים צעירים סביב גיל 20, לעיתים רבות בשלבי השירות הצבאי, אבל התסמונת יכולה להופיע גם בבנות וגם בגיל מעט מאוחר יותר.

אבחון תסמונת מדור כרונית של השוקיים

כאשר מתעורר חשד לתסמונת זו, רצוי להשלים בדיקת לחץ בתוך מדורי השוקיים וזאת ניתן לעשות בבדיקה פשוטה יחסית עם מחט דקה המוחדרת לשריר בעת פעילות במרפאה. יש לציין כי אמצעי הדמיה כגון צילומי רנטגן, מיפוי עצמות, CT, MRI, אינם מראים בדרך כלל כל ממצא חריג בתסמונת זו.

באבחנה המבדלת יש לשלול שברי מאמץ בשוקיים (הן בעצם השוק והן בעצם השוקית), כאב הקורן מבעיה בגב התחתון, או מצבים אחרים הגורמים כאב בשוקיים, מכיוון שהטיפול בכל אחד ממצבים אלה שונה.

כמו-כן יש מקרים ייחודיים בהם נוצר “בקע” (=הרניאציה) במעטפת החיצונית של שרירי השוק אשר דרכו יכול להתבלט שריר ויתכן אף יצירת לחץ על עצב סמוך הגורם הפרעת תחושה בשוק. במקרים נדירים יותר יכולה להיגרם חולשה של תנועות הקרסול בעת הופעת התסמונת. חולשה זו נוטה לחלוף במהירות עם הפסקת המאמץ.

טיפול בתסמונת מדור כרונית של השוקיים

כאשר מאובחנת תסמונת מדור כרונית של המאמץ בשוקיים, ובמידה והספורטאי מעוניין בהמשך פעילות גופנית אשר אינה מתאפשרת על רקע התסמונת, יש מקום להציע ניתוח אשר במהלכו מתבצע חתך אורכי במעטפת החיצונית של השרירים בשוקיים. חתך זה מחלים תוך מספר שבועות באופן כזה המאפשר יותר מרחב לשרירים במאמץ וכתוצאה מכך יורד הלחץ על השרירים במאמץ, האיסכמיה של השרירים פוחתת, והכאב בכללותו מופחת. הצלחת הניתוח מתוארת ביותר מ- 70% מהמקרים. לאחר הניתוח יש צורך בהפחתת עומסים בספורט למשך מספר שבועות, וחזרה לספורט עצים מתאפשרת לאחר כחודש וחצי עד חודשיים בקירוב.